1848, דור 7, קברנה סוביניון

בשנת 1848, עם התחדשות היישוב היהודי בירושלים, פתח יצחק גלינא-שור את היקב הראשון בארץ ישראל, במרתף הצמוד לכותל המערבי. יינותיו קנו מוניטין בקהילה היהודית של התקופה ונמכרו מבית לבית, ובימי מאורעות התורכים נאלצה משפחת שור לנטוש את העיר העתיקה ולהקים את היקב מחדש מעל בריכת אגירת מים בשכונת בית ישראל שבירושלים החדשה. לאורך שמונה דורות עבר היקב כמה משכנים אך שמר על עשיית יין כדרך חיים, והיה חלוץ בתעשייה הישראלית: מהראשונים ביישון יין בחבית, הראשון שהקים קו מילוי בקבוקים, ומוביל במיתוג יינות איכות כמוצר סופר-פרימיום. בין הדורות בולטת רוזה, ילידת צפת מהדור השני, אשת חיל ויזמית שהקימה את חנות ובר היין הראשונים בארץ ישראל - ״חמרה רוזה״ בשוק הכתנים הסמוך להר הבית - והפכה אותם לאבן שואבת; הדור החמישי העביר את שיווק היין ממכלים לבקבוקים ואפשר לראשונה למתג את היינות ולתת להם שמות, והדור השביעי מוביל כיום את היקב עם יינות זניים, דו-זניים ורב-זניים וטכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, לצד צוות של ייננים בינלאומיים, אגרונומים וכורמים. התווית נתפסת ביקב ככלי עזר לחובב היין: מופיעים בה דור היין, פירוט הזנים, זמן השהות בחבית ותיאור הניחוחות והטעמים. יינות היקב זוכים להערכה ולפרסים ברחבי העולם.